פסק-דין בתיק ת"א 2374/00

1.                  עזבון התובע  פטר סוטוויק ז"ל,  סוזן סוטוויק (להלן - התובעת) ווסילה סוטוויק (להלן - התובע 3) הגישו תביעה נגד כלל חברה לביטוח בע"מ ואבנ"ר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ, על נזקים שנגרמו להם כתוצאה מפציעה של פטר סוטוויק ז"ל (להלן "התובע") בתאונת דרכים שארעה ביום 14.7.00.

התובע, יליד 1.8.79, נפגע בתאונת דרכים בעת  ששהה  בארץ כתייר עם בני משפחתו. כשלוש שנים וחצי לאחר התאונה, בינואר 2004, מצא התובע את מותו בבלגרד בנסיבות בלתי ידועות. אין חולק כי פטירת התובע אינה קשורה לתאונת הדרכים שארעה בשנת 2000. התביעה הוגשה על ידי התובע, ולאחר מותו הוגש כתב תביעה מתוקן. כתב התביעה המתוקן הוגש רק ביום 29.1.06 כך שעד מועד זה לא נודע לבית המשפט וגם לא לב"כ הצדדים, דבר מותו של התובע. כתוצאה מכך נמשכו ההליכים בתיק זה כשנתיים ימים, על בסיס שגוי ומוטעה שהתובע בן החיים ובלא שהמידע על דבר מותו ידוע לבית המשפט ולב"כ הצדדים. הסברי התובעים בעניין זה לא היו משכנעים ואין בהם כדי להצדיק התנהלות זו של התובעים שלא הביאו מידע כה מהותי לידיעת בית המשפט ולידיעת בא כוחם שהמשיך לנהל את התיק לאורך שנים בלא ידיעה על מותו של התובע. כתוצאה מכך התנהלו בבית המשפט דיונים ומגעים בין ב"כ הצדדים, משך תקופה של שנתיים ימים לאחר מותו של התובע, ללא כל טעם ותכלית.

2.                  הנתבעים אינם חולקים על חבותם לפצות את התובעים על נזקיהם עקב התאונה ולפיכך המחלוקת בין הצדדים נסבה על גובה הנזק בלבד.

להלן אדון בפרטי הנזק השונים בשים לב לראיות ולמסמכים שהוגשו, טיעוני הצדדים והמצב המשפטי.

הנכות הרפואית של התובע

3.         בית המשפט מינה ארבעה מומחים רפואיים לבדיקת נכותו של התובע כתוצאה        מהתאונה:

א.   המומחה לתחום הכירורגיה, פרופ' עמרי לנדאו בדק את התובע במאי 2002,  ובפרק הדיון לחוות דעתו קבע:

" התובע נפגע בתאונת דרכים והיה מאושפז תקופה ממושכת עקב פגיעות קשות באיברי הבטן והחזה ופגיעות נוספות. הוא עבר ניתוח בגלל דמם מסיבי מקרע בטחול ובעיקר מקרעים בכבד. נאלץ לעבור ניתוח חוזר בגלל דמם מתמשך מאזור הכבד. כמו כן סבל מחזה-אויר (Pneumothorax) . החלמתו של התובע היתה איטית ומלווה בסיבוכים גם בבטן (דליפה של מרה) וגם בחזה (דליפת אויר וניקוזים חוזרים של חלל הצדר השמאלי).

הפגיעות בטחול ובכבד נרפאו היטב ואין סימנים לנזק לאורך זמן. הניתוחים החוזרים בבטן, הדמם המסיבי ודליפת המרה לאחר מכן השאירו ללא ספק הדבקויות קשות בחלל הבטן. הדבקויות אלו עלולות בסבירות גבוהה לגרום להפרעות בעתיד ואני ממליץ לקבוע לתובע נכות צמיתה בתוקפן. בנוסף נשארו לתובע צלקות מכוערות מרובות בבטן, בחזה וסביב הכתף מימין. לתובע יש כאבים הקשורים לצלקות בבטן ובחזה ואני ממליץ לקבוע לתובע נכות צמיתה בהקשרן.

בסיכום : (אחוזי הנכות חושבו על פי "הוראות החוק ותקנותיו -המוסד לביטוח לאומי" מעודכן לתאריך 1.1.1985) אני ממליץ לפסוק לתובע נכות צמיתה על פי הפירוט הבא: 10% על פי סעיף 18(1) ב' (עקב ההדבקויות בבטן); 10% על פי סעיף 75(1) ב' (צלקות מכאיבות בבטן ובחזה). כמו כן אני ממליץ שיפסקו לו אחוזי נכות בגין הצלקות בכתף ובבית שחי ימין בהתאם להגבלה בתנועות הכתף, זאת על ידי מומחה בכירורגיה פלסטית".

ב.         המומחה לתחום הכירורגיה הפלסטית, ד"ר אברהם נוימן, בדק את התובע ביום 22.5.02  ובסיכום  חוות דעתו קבע:

" לדעתי יש מקום לתיקון כירורגי של הצלקות ביד ובבית השחי הגורמות לכוויצות. את הניתוח יש לבצע באמצעות מותחני רקמות. עלות הניתוח כולל המותחנים במסגרת הפרטית הינה כ 15,000 ש"ח כפוף לשינויים.

אני מעריך את נכות הנער בגין הצלקות  בגופו ב-15% נכות צמיתה לפי תקנה ב(1)75 מותאם מתקנות הביטוח הלאומי".

ג.       ד"ר יעקב אבני ז"ל, המומחה בתחום הפסיכיאטריה, בדק את התובע ביום 21.5.02 ובחוות דעתו בפרק הדיון והסיכום קבע:

"לפנינו גבר בן 23 אשר נפגע קשות בתאונת דרכים בתאריך 14.7.00. הפגיעה היתה רב מערכתית ומלווה בסיבוכים כמצויין לעיל. הובא לבית החולים בהליקופטר מונשם וחסר הכרה. נמצאו שריטות בפנים אך לא היו סימנים נוירולוגיים ו- CT של המוח היה תקין. באישפוז היה באי-שקט פסיכומוטורי ניכר ובילבול שנבע ככל הנראה בחלקו ממצב גמילה מסמים קשים או מתדון (נמצאה אצלו חפיסה  ריקה בבית החולים). בעבר סבל מבעיות התנהגות, למד בקושי בתיכון ולא סיים בגרות ובשנים האחרונות שלפני התאונה לא למד למעשה. לא טיפל בסכרת בצורה מסודרת. היו גם בעיות עם החוק (גניבה מחנויות). מכתביה הרפואיים-פסיכיאטריים של ד"ר מ. קולינס מלונדון מתאריך 26.3.2001 ו-1.6.2001 אינם מזכירים כלל את תולדות העבר הפסיכיאטריים כאילו מדובר באדם בריא לפני התאונה. עם זאת יש תאור של סימני חרדה ודכאון  וסימפטומים השייכים לתסמונת פוסט-טראומטית. אין תיאור של השיפור שחל במצב גם לדברי התובע. נראה שהתובע סבל מנכות נפשית לפני  התאונה בשעור של כ-35% ועקב התאונה נוספה לו נכות נפשית בשעור 15% נוספים.

בסיכום : 15% נכות נפשית צמיתה עקב התאונה" .

ד.         פרופ' חיים הרשקו, מומחה למחלות פנימיות, בדק את התובע במאי 2002 ובחוות דעתו בפרק הדיון והסיכום קבע:

"מבחינת סיבוכי התאונה בתחום המחלות הפנימיות, ראוי לתת את הדעת למספר נזקים אפשריים:

א. מחלת כבד כרונית כתוצאה מהדבקות בווירוס הפאטיטיס או מחלת האיידס, עקב שימוש בערויי דם.